יום רביעי, 14 במאי 2008

משימה 5-תכנון החקר

לצורך ביצוע החקר,בחרנו בשיטת מחקר מתאימה והיא ראיון עם יעל פרויליך,שמתגוררת בהוד השרון.

יש לה גן עם פרחים נדירים מהארץ ומהעולם.


יש בו פינות חמד בשלל צבעים עם פינות זולה לישיבה.במרכז הגן יש מחצלות.


יש בגן פסלים טבעיים ופסלים שיעל יצרה.


הגן הזה,מתחרה בהצלחה בכל גן קקטוסים בארץ ובעולם.


היא מארחת אנשים בגן שלה.


בנוסף לכך,יעל למדה אקולוגיה,היא צלמת אומנותית[ולא רק של פרחים],היא חברה בפורום לאמנות אקולוגית והיא שייכת לשדולת הכנסת להצלת ים המלח.




בחרנו בשיטת מחקר זאת,מפני שרצינו לשמוע דעה של מישהי ממקור ראשון ועם ידע רב בנושא.


גם ליעל אכפת מהנושא אותו אנחנו עושות,וחשוב לה לשמור על הארץ שלנו נקייה,יפה וכמובן מלאת פרחים יפים.


רצינו לשמוע דעה של עוד אנשים בנושא זה,ולכן בחרנו דווקא בראיון.





כשביקרנו אצל יעל,שאלנו אותה כמה שאלות,והיא ענתה עליהן.




הנה השאלות והתשובות:




1.את שייכת לפורום של האומנות האקולוגית.במה עוסק פורום זה?




יעל:"פורום לאומנות אקולוגית,מביא את הרעיונות של האקולוגיה באמצעות אומנות לקהל הרחב ובפורום הזה,אנשים עוסקים בשיקום סביבות פגועות.בפורום הזה,נמצאים אנשים שלמדו אקולוגיה ומבינים בעניין הזה כמו אומנים ואדריכלים".




2.מתי התחלת את פעילותך,ומה גרם לך להיות פעילה למען הסביבה?




"התחלתי להיות פעילה למען הסביבה מתוך אהבת ארץ ישראל.


התחלתי את פעילותי,כשהילדים שלי עזבו את הבית.ככה היה לי יותר זמן לעצמי.


התחלתי להיות פעילה בעקבות אמא שלי,שגידלה קקטוסים.


התחלתי את כל העסק בגיל 10.התחברתי מאוד לקקטוסים בגיל הזה,מבחינת האופי שלהם.


כלומר,קקטוסים מסתפקים במועט ובלי מים בכלל,הם עדיין מסוגלים לגדול.


הם שורדים ומסתפקים במועט,אך זה לא קל לטפל בקקטוסים,בגלל הדוקרנות שלהם".


"חוץ מזה,אני צלמת אומנותית.אני מבחינה בדברים שאנשים לא רואים.


כל דבר שאני רואה,הוא רק נקודת מוצא לפנטזיה ולדמיון מופשט.לא קבעתי לעצמי מסגרות ובכלל,אני פתוחה לכל דבר.


אני לא שמה לעצמי מסגרות.מה שנראה לי מתאים,אני מצלמת.לדוגמה,קקטוסים אני אוהבת לצלם.


אין קקטוסים שראיתי ולא לקחתי אותם לפה".[לגן שלה].


"אבל אם יש פרחים שיש בגן ציבורי,אני לא אקח,כי למה שאנשים יבואו לפה,אם יש להם את זה שם?


חברה שלי שבאה לפה,אמרה לי לא מזמן-"אני מתוסכלת",ושאלתי אותה למה,אז היא אמרה לי-"כי בכל פעם אני באה לפה ומגלה דברים חדשים".

יש פה דברים מיוחדים".




3. מה האני מאמין שלך?האם יש סיכוי לגרום לשינוי ושאנשים יתחילו לשמור על הפרחים?




"לדוגמה,בעזרת הכתבה,אני מביאה שינוי.אספתי קולקציה של חוברות שקשורות לנושא שמירת הפרחים והסביבה,ומי שנראה לי מתאים,אני אומרת לו-"בבקשה תקרא את המאמר ועקב זה תגיד לאנשים שישמרו על הפרחים ויקראו מאמרים שקשורים לנושא.שישגיחו על הסביבה מבחינת צמחי בר-ושמתי שהזרעים מתפזרים ,לא לחרוש את השדות כי אם אתה חורש את השדה כשהזרעים מתפזרים,אתה מונע מהם לגדול ולהתפתח ויש לך כוונה לא טובה ולא אכפת לך,אבל אם אתה לא יודע למה אתה גורם-כי לא למדת אקולוגיה,אני לא מאשימה אותך".


"אני אומרת לעצמי,שרוב האנשים מקטרים,אבל אני בהבדל מהם,וזה גם האני מאמין שלי,אני גם עושה.אני שייכת לשדולת הכנסת להצלת ים המלח.


להגיע לפגישות בנוגע לשדולה הזאת,זה זמן,דיונים ומחשבה".




4.מה צריך לעשות כדי שיהיה שינוי?




"שכל אחד ייקח אחריות על מה שהוא עושה ועל מה שלא תקין בעיניו.


למשל,כשרואים מישהו זורק עטיפה של ארטיק לקחוב,לבוא ולהעיר לו.


אנשים לא מעירים לאנשים שמלכלכים,בגלל שלא נעים להם להתעמת איתם.


יום אחד הלכתי לתל-אביב לאיזור מקסים,לייד הטיילת,ואז אני רואה משפחה שמפזרת גרעינים על הריצפה.


ניגשתי אליהם,ואמרתי בלשון יפה:"בבקשה אל תלכלכו",והאב במשפחה,הפתיע אותי ואמר לי "תודה רבה".


אם אנשים היו מעירים לאנשים אחרים,אז הארץ לא הייתה נראית ככה".




5.למה חשוב להגן על פרחי בר?




"זה כמו לשאול למה אדם שגר בבית,לא יוצא לטבע?למה לו בכלל לצאת לטיולים?


העושר של פרחי הבר,עולה על מספרם של מיני צמחי הבר באנגליה,לדוגמא.


פרחים זה יופי,זה טבע.
זה לראות ולהתרשם כל פעם מחדש".




6.האם את מבחינה בשינוי במודעות הציבור בשנים האחרונות?


וכיצד מפרסמים זאת,ומביאים את שמירת הפרחים,לתודעה הציבורית,כך שכל אחד מאנשי הציבור יוכל לתרום?


"אנשים התרגלו לא לקטוף פרחים בגלל החוק,אך העיריות לא שומרות על האפשרות של צמחי הבר להתחדש.


בעצם לא לקטוף ולאפשר התחדשות של צמחי בר זאת אותה פעולה,כי אם אתה לא קוטף את פרחי הבר,אתה מאפשר להם לגדול.


ולשכנע את העיריה,שלא יחרשו את השדות,ולא יבנו בתים על שטחים ירוקים עם פרחים,לא עוזר.


הם רוצים שהילדים ילמדו על פרחי הבר רק מהספרים.


רוב פרחי הבר לא נמצאים,כי כבר חרשו הכול.


מה שחשוב הוא,שאנשים חושבים שרק מדברים מושלמים אפשר ליצור יופי.הפלסופיה של המזרח הרחוק אומרת שדווקא זה שפגום,יש מאחוריו סיפור חיים יותר מעניין.


בגן שלי כל הדברים כמעט היו פגומים,אך שיפצתי אותם והפכתי אותם לחדשים.כמעט הכול פה מיחזור".




7.מה התפקיד שלך בפורום לאומנות אקולוגית?




"התפקיד שלי הוא מציגה.אני מציגה שם עבודות שלי,שאני הכנתי,ואני מגייסת חברים שיעזרו לי להילחם על לאפשר לזרעים לגדול,ולא לחרוש את השדות".




8.מה הפורום לאומנות אקולוגית עושה ואיזה דרכים הם מוצאים לפיתרון בעיית היכחדות פרחי הבר?




"אנחנו מסייעים לקידום קמפיינים סביבתיים ,באמצעות אומנות,הליכות, הרצאות וסדנאות בטבע,


וריכוז פרוייקטים באומנות בעלי תרומה חברתית, שיתוף ציבור דרך יצירה, שיקום ושימור סביבות פגועות בשיתוף פעולה בין אומנים ומדענים".


"בנוגע לדרכים שצריך למצוא לפיתרון בעיית היכחדות פרחי הבר בארץ,האמותה לא מתעסקת בזה עדיין".




9. מה הבעיות העיקריות שמטפלים בהם ואיך?




"אנחנו מטפלים בעיקר בשיקום ושימור סביבות פגועות ואנחנו מרכזים פרויקטים דרך אומנות שתורמות חברתית.


האמותה מנחה קבוצות פעילים ומתנדבים לשמור על איכות הסביבה, בבניית פעילות מול הממסד, והקהילה.
הפורום תומך בקבוצות אקטיביסטים, בלתת פתרונות לתגובה על ופתרון של בעיות סביבתיות ולהעלאת מודעות סביבתית".




11.מה יש בגן שלך ומה מייחד אותו?




"יש בגן שלי קקטוסים.ההתמחות שלי בקקטוסים,אבל לגדל רק קקטוסים,זה לא נכון מבחינה אקולוגית,כי בארץ יש עוד פרחים,ולא רק קקטוסים.


מבחינה אקולוגית,לא נכון לגדל רק סוג אחד של צמחים[למשל רק קקטוסים].


בגן שלי יש הכול.יש עצי פרי,אגוזי מקדמיה,סברס,פיטנגו,עצי הדר,לימונים,צמחי ארץ ישראל-הכול.


יש גם צמחים עמידים ליובש ומטפסים.


אם רק קקטוסים תגדלי,ציפורים לא יבואו,ואם תשתמשי בריסוסים-חיות לא יבואו.


היו אצלי בגן דוכיפתים וקיפודים".




*************




נהנו לראיין את יעל.היא אישה מאוד נחמה,עם גן יפהיפה ומרשים.


שמענו עוד דעה של מישהו בנושא זה,ולמדנו על הפורום האקולוגי,על מה צריך לעשות כדי שיהיה שינוי ואנשים ישמרו על הפרחים-לגשת ולהעיר לאנשים שלא ילכלכו את הסביבה ולהתעמת עם העיריה בנוגע לחרישת השדות.


וכמובן,למדנו על יעל עצמה-על תפקידיה כיום ועל הגן שלה.



















יום שלישי, 6 במאי 2008

משימה 4ב' – כתיבת תוכן הפרקים


שם ראש פרק ראשון:מה הם פרחי בר?

נקודות מרכזיות בפרק זה:
*נעסוק במידע מגוון בנוגע לכל נושא פרחי הבר.
*נספר על החוק של איסור קטיפת פרחי הבר-"צא לנוף אך אל תקטוף".

***********
פרחי בר אלו פרחים שגדלים לבד-בלי עזרת האדם.
את פרחי הבר אסור לקטוף.
דוגמאות לפרחי בר:נרקיס,סביון,כלנית,רקפת,צבעוני ועוד...
אפשר למצוא בישראל כ-2700 מינים של צמחים.
בעולם הצמחים הזה בולטים פרחי הבר ביופיים, צורתם,צבעם וריחם
מתוך מגוון פרחי הבר,כ-80 מינים מוגנים על פי חוק ההגנה על ערכי טבע, ובהם מינים ייחודיים לארץ ישראל, מינים נדירים ואחרים שכיחים יותר.
בעבר קטיפת פרחי הבר הייתה כמעט תחביב לאומי.משפחות שיצאו לטייל,ילדי הגנים ותלמידי בתי הספר נהגו לקטוף אותם.
פרחי הבר הלכו ונעלמו מנוף מהארץ.
מסע ציבורי שנעשה על ידי רשות שמורות הטבע דאז-היום רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע,החזיר את הפרחים לארץ. הקמפיין שיצא בשנות השבעים, תחת הכותרת "צא לנוף אך אל תקטוף", גרם לכך שקטיפת פרחי הבר ברחבי הארץ כמעט ונפסקה.
ההצלחה הושגה בזכות כך שהסבירו את חשיבות שמירת פרחי הבר בפרט ושמירת הטבע בכלל בישראל.


שם ראש פרק שני:מה ההבדל בין פרחים לא מוגנים לבין פרחים מוגנים?


נקודות מרכזיות בפרק זה:
*נעסוק במידע על פרחי בר ועל פרחים לא מוגנים,נלמד על צבעם ועל "גוף" הצומח.
*נלמד לזהות פרחי בר ולא להתבלבל בינם לבין פרחים שמותר לקטוף.

************
טיול בטבע מְאַפְשֵׁר להכיר את הטבע וללמוד על המתרחש בסביבה.אם לא מכירים את הפרחים,לעולם לא יוכלו לאהוב אותם וכך גם יהיה קשה יותר להגן על הפרחים הנדירים.

264
צמחים מוכרזים כצמחים מוגנים בישראל.

פרחים מוגנים הם פרחים שאסור לקטוף אותם או לגרום להם נזק.
קיים חוק במדינה המגן על הפרחים ונועד למנוע את הֵיעָלְמוּתָם וְהַכְחָדָתָם.ההגנה על מינים אלה, והפעילות החינוכית והאווירה הציבורית האוהדת שליוו את הפעילות המשפטית,עזרו לחזק אוכלוסיות של צמחי-בר שהיו קרובות להכחדה, להגביר את המוּדעוּת לצורך לשמור על
טבע הארץ, וגם להגביר את האהבה לפרחים ואת ההנאה מהם בכלל.

פרחים לא מוגנים,הם פרחים שאפשר לקטוף אותם.הם פרחים שאין להם הגנה.

ניתן להבדיל בין פרחי הבר-הפרחים המוגנים,לפרחים הלא מוגנים,באזור הגידול שלו,באזור האקלים שלו,בצבע,בריח ובגודל הפרח.
כיום יש באתרי אינטרנט רבים או בספרים,תמונות של פרחי בר.
בעזרתם,אפשר להכיר את פרחי הבר וכך למנוע את קטיפתם.
למשל צבעי הכלנית הם: אדום, לבן, כחול וסגול.היא נפוצה באזורי אקלים קרירים או מתונים.
[מתוך ויקיפדיה].
לפי מידע זה,אם נראה בטבע כלנית,נדע לזהות אותה ולא לקטוף אותה.





שם ראש פרק שלישי:מה החוק קובע בנוגע לפרחי בר מוגנים?

נקודות מרכזיות בפרק זה:
*נלמד למה דווקא על הפרחים האלה חל החוק שאומר לא לקטוף פרחים מוגנים.
*נלמד מתי חל החוק ולמה הוא חל.

*************
החוק קובע בנוגע לפרחי בר מוגנים,שאסור לקטוף אותם.
מי שיקטוף את הפרחים,יקבל קנס של 490 ש"ח.
אסור לקטוף דווקא את פרחים אלו כי הם פרחים של הטבע!
הם גדלו ללא עזרת האדם.הטבע יצר אותם!
וגם אם קוטפים את הפרחים האלו,הנוף בארץ ילך ויתמעט.
יעלם היופי שפרחים אלו נותנים בשלל צבעם,גודלם וריחם.

החוק שחל על איסור קטיפת הפרחים המוגנים יצא בשנות השבעים עם הכותרת-"צא לנוף,אך אל תקטוף"!
חוק זה,עשה את הבלתי יאומן וקטיפת פרחי הבר ברחבי הארץ כמעט ונפסקה.


שם ראש פרק רביעי:איזה ארגון דואג לשמירת פרחי בר?

נקודות מרכזיות בפרק זה:
*נחקור ארגונים למען הצומח ונגלה למה הם תורמים ולמה חשוב להם לתרום לסביבה.
*נגלה באיזה דרכים הם תורמים לשמירת הסביבה.

*************

יש כמה וכמה ארגונים שדואגים לשמירת הסביבה ולכך שלא יקטפו פרחי בר.
לדוגמא יש את קק"ל-קרן קיימת לישראל,יש את רשות הטבע והגנים,החברה להגנת הטבע ועוד ארגונים.
ארגונים אלה תורמים לאיכות הסביבה בארץ ישראל.
לדוגמא,קק"ל מסייעת למשק המים בישראל, היא הצילה עצים מכריתה והשחתה,מנעה תהליכי מדבור ועוד...

לרשות הטבע והגנים,אפשר להתקשר 24 שעות ביממה ולהציל למשל,חיית בר פגועה.

החברה להגנת הטבע,מזמינה אנשים לכבוד יום העצמאות,לבוא ולטייל במקומות הקשורים לקום המדינה.
בכך היא דואגת שנכיר את הארץ ונלמד ממנה.

חברות אלו מסמנות שבילים שלהם בעזרת צבעים[למשל על העצים],וכך אפשר להבין שהצמחים שייכים לארגונים אלה,ובעיקר לטבע.

החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים,הם אלו שהחזירו את היופי לטבע,בכך שהם עשו את הקמפיין "צא לנוף אך אל תקטוף",והם החזירו את חשיבות פרחי הבר לארץ.

פרחי הבר בארץ בסכנה לא רק בגלל קטיפתם בידי אדם אלא גם בגלל הפיתוח המאסיבי בארץ שמצמצם את שטחי בתי הגידול של הפרחים. לפעמים נערכים על ידי פקחי רשות הטבע והגנים "מבצעי הצלה" של פרחי הבר.

מבצעי ההצלה הרחבים הצליחו,וכיום אזרחי המדינה כמעט ולא קוטפים פרחי בר ואזורי הפריחה בארצנו הפכו לאזורי עלייה לרגל ומוקדי משיכה לאוהבי הטבע והיופי,בזכות ארגונים אלה.

חשוב לשמורות הטבע האלו,לשמור על הסביבה בה אנו חיים,כי הפרחים למשל,מוסיפים המון צבע לשדות. אנו זקוקים ליופי.
חוץ מהערך האסתטי -לפרחים גם יש ערך תיירותי וכלכלי - אחדים מפרחי הבר של ארצנו פותחו לפרחי תרבות ע"י מדענים מומחים והם משווקים לשווקים בעולם ומהווים מקור הכנסה.


שם ראש פרק חמישי: היכחדות צמחי הבר בארץ

נקודות מרכזיות בפרק זה:

*מה אנו יכולים לעשות כדי לשמור על השטחים הירוקים ועל פרחי הבר?

*איך מטפלים בבעיית ההיכחדות?*מי דואג לכך שפרחי הבר לא יכחדו?

*כיצד מביאים את בעיה זאת לתודעה הציבורית,כך שכל אחד מבני הציבור בארץ יוכל לתרום?
************
בעיה נפוצה מאוד בארץ,היא היכחדות פרחי הבר.

אם יקטפו יותר מדי פרחים,מגוון המינים יתמעט או אפילו לא יהיו פרחים בכלל.
אנו צריכים להבין את חשיבות קטיפת הפרחים.
כאשר קוטפים פרחים,כל היופי והאסתטיקה נעלמים.

אך הפרחים לא נכחדים רק בגלל שקוטפים אותם,אלא גם בגלל פרויקטים רבים על הקמת בתים על שדות ירוקים,או על הקמת קניונים או שכונת וילות חדשה על גן של פרחים יפה.

אנו צריכים להפוך את ארץ ישראל לשמורת טבע.פחות להקים קניונים ומלונות על השטחים הירוקים.
אפשר להקים את הבניינים האלה,במקומות ריקים מצומח כי גם ככה אין מספיק צומח במדינה אך יש הרבה מאוד בתים,מלונות וקניונים,אז למה עוד?!

יש ארגונים שדואגים לזכות הקיום של הפרחים והם מעלים את חשיבות שמירת פרחי הבר בארץ,כדי שהם גם יהיו בעתיד.
אפשר יותר לדבר על הנזקים שיקרו אם יקימו עוד בניינים או יקטפו עוד פרחים.חשוב שאנשים יבינו שאין מספיק פרחים בארץ ושצריך לשמור עליהם!
אפשר לפרסם מודעות בעיתון,לדבר על כך בטלוויזיה או לכתוב על כך במחשב,כך שיותר אנשים יהיו מודעים לנזק שהם בעצמם עושים.


כי בכל זאת,פרחי בר הם פרחים חשובים ואנו רוצים להבטיח את קיומם גם לדורות הבאים שיבואו בעתיד !









יום חמישי, 1 במאי 2008

כתיבת הרקע המדעי-משימה 4א'

שאלת החקר שלנו היא:כיצד אנו מתמודדים עם תופעת היכחדות צימחי הבר בארץ?
שם ראש פרק ראשון:מה הם פרחי בר?

נקודות מרכזיות בפרק זה:
*נעסוק במידע מגוון בנוגע לכל נושא פרחי הבר.
*נספר על החוק של איסור קטיפת פרחי בר-"צא לנוף אך אל תקטוף".

שם ראש פרק שני:מה ההבדל בין פרחים לא מוגנים לבין פרחים מוגנים?

נקודות מרכזיות בפרק זה:
*נעסוק במידע על פרחי בר ועל פרחים לא מוגנים,נלמד על צבעם ועל "גוף" הצומח.
*נלמד לזהות פרחי בר ולא להתבלבל בינם לבין פרחים שמותר לקטוף.

שם ראש פרק שלישי:מה החוק קובע בנוגע לפרחי בר מוגנים?

נקודות מרכזיות בפרק זה:
*נלמד למה דווקא על הפרחים האלה חל החוק שאומר לא לקטוף פרחים מוגנים.
*נלמד מתי חל החוק ולמה הוא חל.

שם ראש פרק רביעי:איזה ארגון דואג לשמירת פרחי בר?

נקודות מרכזיות בפרק זה:
*נחקור ארגונים למען הצומח ונגלה למה הם תורמים ולמה חשוב להם לתרום לסביבה.
*נגלה באיזה דרכים הם תורמים לשמירת הסביבה.


שם ראש פרק חמישי: היכחדות צמחי הבר בארץ

נקודות מרכזיות בפרק זה:

*מה יקרה למגוון מיני הפרחים בעתיד,אם נקטוף פרחים עכשיו?

*מה אנו יכולים לעשות כדי לשמור על השטחים הירוקים ועל פרחי הבר?

*מי דואג לכך שפרחי הבר לא יכחדו?

*כיצד מביאים את בעיה זאת לתודעה הציבורית,כך שכל אחד מבני הציבור בארץ יוכל לתרום?