לצורך ביצוע החקר,בחרנו בשיטת מחקר מתאימה והיא ראיון עם יעל פרויליך,שמתגוררת בהוד השרון.
יש לה גן עם פרחים נדירים מהארץ ומהעולם.
יש בו פינות חמד בשלל צבעים עם פינות זולה לישיבה.במרכז הגן יש מחצלות.
יש בגן פסלים טבעיים ופסלים שיעל יצרה.
הגן הזה,מתחרה בהצלחה בכל גן קקטוסים בארץ ובעולם.
היא מארחת אנשים בגן שלה.
בנוסף לכך,יעל למדה אקולוגיה,היא צלמת אומנותית[ולא רק של פרחים],היא חברה בפורום לאמנות אקולוגית והיא שייכת לשדולת הכנסת להצלת ים המלח.
בחרנו בשיטת מחקר זאת,מפני שרצינו לשמוע דעה של מישהי ממקור ראשון ועם ידע רב בנושא.
גם ליעל אכפת מהנושא אותו אנחנו עושות,וחשוב לה לשמור על הארץ שלנו נקייה,יפה וכמובן מלאת פרחים יפים.
רצינו לשמוע דעה של עוד אנשים בנושא זה,ולכן בחרנו דווקא בראיון.
כשביקרנו אצל יעל,שאלנו אותה כמה שאלות,והיא ענתה עליהן.
הנה השאלות והתשובות:
1.את שייכת לפורום של האומנות האקולוגית.במה עוסק פורום זה?
יעל:"פורום לאומנות אקולוגית,מביא את הרעיונות של האקולוגיה באמצעות אומנות לקהל הרחב ובפורום הזה,אנשים עוסקים בשיקום סביבות פגועות.בפורום הזה,נמצאים אנשים שלמדו אקולוגיה ומבינים בעניין הזה כמו אומנים ואדריכלים".
2.מתי התחלת את פעילותך,ומה גרם לך להיות פעילה למען הסביבה?
"התחלתי להיות פעילה למען הסביבה מתוך אהבת ארץ ישראל.
התחלתי את פעילותי,כשהילדים שלי עזבו את הבית.ככה היה לי יותר זמן לעצמי.
התחלתי להיות פעילה בעקבות אמא שלי,שגידלה קקטוסים.
התחלתי את כל העסק בגיל 10.התחברתי מאוד לקקטוסים בגיל הזה,מבחינת האופי שלהם.
כלומר,קקטוסים מסתפקים במועט ובלי מים בכלל,הם עדיין מסוגלים לגדול.
הם שורדים ומסתפקים במועט,אך זה לא קל לטפל בקקטוסים,בגלל הדוקרנות שלהם".
"חוץ מזה,אני צלמת אומנותית.אני מבחינה בדברים שאנשים לא רואים.
כל דבר שאני רואה,הוא רק נקודת מוצא לפנטזיה ולדמיון מופשט.לא קבעתי לעצמי מסגרות ובכלל,אני פתוחה לכל דבר.
אני לא שמה לעצמי מסגרות.מה שנראה לי מתאים,אני מצלמת.לדוגמה,קקטוסים אני אוהבת לצלם.
אין קקטוסים שראיתי ולא לקחתי אותם לפה".[לגן שלה].
"אבל אם יש פרחים שיש בגן ציבורי,אני לא אקח,כי למה שאנשים יבואו לפה,אם יש להם את זה שם?
חברה שלי שבאה לפה,אמרה לי לא מזמן-"אני מתוסכלת",ושאלתי אותה למה,אז היא אמרה לי-"כי בכל פעם אני באה לפה ומגלה דברים חדשים".
יש פה דברים מיוחדים".
3. מה האני מאמין שלך?האם יש סיכוי לגרום לשינוי ושאנשים יתחילו לשמור על הפרחים?
"לדוגמה,בעזרת הכתבה,אני מביאה שינוי.אספתי קולקציה של חוברות שקשורות לנושא שמירת הפרחים והסביבה,ומי שנראה לי מתאים,אני אומרת לו-"בבקשה תקרא את המאמר ועקב זה תגיד לאנשים שישמרו על הפרחים ויקראו מאמרים שקשורים לנושא.שישגיחו על הסביבה מבחינת צמחי בר-ושמתי שהזרעים מתפזרים ,לא לחרוש את השדות כי אם אתה חורש את השדה כשהזרעים מתפזרים,אתה מונע מהם לגדול ולהתפתח ויש לך כוונה לא טובה ולא אכפת לך,אבל אם אתה לא יודע למה אתה גורם-כי לא למדת אקולוגיה,אני לא מאשימה אותך".
"אני אומרת לעצמי,שרוב האנשים מקטרים,אבל אני בהבדל מהם,וזה גם האני מאמין שלי,אני גם עושה.אני שייכת לשדולת הכנסת להצלת ים המלח.
להגיע לפגישות בנוגע לשדולה הזאת,זה זמן,דיונים ומחשבה".
4.מה צריך לעשות כדי שיהיה שינוי?
"שכל אחד ייקח אחריות על מה שהוא עושה ועל מה שלא תקין בעיניו.
למשל,כשרואים מישהו זורק עטיפה של ארטיק לקחוב,לבוא ולהעיר לו.
אנשים לא מעירים לאנשים שמלכלכים,בגלל שלא נעים להם להתעמת איתם.
יום אחד הלכתי לתל-אביב לאיזור מקסים,לייד הטיילת,ואז אני רואה משפחה שמפזרת גרעינים על הריצפה.
ניגשתי אליהם,ואמרתי בלשון יפה:"בבקשה אל תלכלכו",והאב במשפחה,הפתיע אותי ואמר לי "תודה רבה".
אם אנשים היו מעירים לאנשים אחרים,אז הארץ לא הייתה נראית ככה".
5.למה חשוב להגן על פרחי בר?
"זה כמו לשאול למה אדם שגר בבית,לא יוצא לטבע?למה לו בכלל לצאת לטיולים?
העושר של פרחי הבר,עולה על מספרם של מיני צמחי הבר באנגליה,לדוגמא.
פרחים זה יופי,זה טבע.
זה לראות ולהתרשם כל פעם מחדש".
6.האם את מבחינה בשינוי במודעות הציבור בשנים האחרונות?
וכיצד מפרסמים זאת,ומביאים את שמירת הפרחים,לתודעה הציבורית,כך שכל אחד מאנשי הציבור יוכל לתרום?
"אנשים התרגלו לא לקטוף פרחים בגלל החוק,אך העיריות לא שומרות על האפשרות של צמחי הבר להתחדש.
בעצם לא לקטוף ולאפשר התחדשות של צמחי בר זאת אותה פעולה,כי אם אתה לא קוטף את פרחי הבר,אתה מאפשר להם לגדול.
ולשכנע את העיריה,שלא יחרשו את השדות,ולא יבנו בתים על שטחים ירוקים עם פרחים,לא עוזר.
הם רוצים שהילדים ילמדו על פרחי הבר רק מהספרים.
רוב פרחי הבר לא נמצאים,כי כבר חרשו הכול.
מה שחשוב הוא,שאנשים חושבים שרק מדברים מושלמים אפשר ליצור יופי.הפלסופיה של המזרח הרחוק אומרת שדווקא זה שפגום,יש מאחוריו סיפור חיים יותר מעניין.
בגן שלי כל הדברים כמעט היו פגומים,אך שיפצתי אותם והפכתי אותם לחדשים.כמעט הכול פה מיחזור".
7.מה התפקיד שלך בפורום לאומנות אקולוגית?
"התפקיד שלי הוא מציגה.אני מציגה שם עבודות שלי,שאני הכנתי,ואני מגייסת חברים שיעזרו לי להילחם על לאפשר לזרעים לגדול,ולא לחרוש את השדות".
8.מה הפורום לאומנות אקולוגית עושה ואיזה דרכים הם מוצאים לפיתרון בעיית היכחדות פרחי הבר?
"אנחנו מסייעים לקידום קמפיינים סביבתיים ,באמצעות אומנות,הליכות, הרצאות וסדנאות בטבע,
וריכוז פרוייקטים באומנות בעלי תרומה חברתית, שיתוף ציבור דרך יצירה, שיקום ושימור סביבות פגועות בשיתוף פעולה בין אומנים ומדענים".
"בנוגע לדרכים שצריך למצוא לפיתרון בעיית היכחדות פרחי הבר בארץ,האמותה לא מתעסקת בזה עדיין".
9. מה הבעיות העיקריות שמטפלים בהם ואיך?
"אנחנו מטפלים בעיקר בשיקום ושימור סביבות פגועות ואנחנו מרכזים פרויקטים דרך אומנות שתורמות חברתית.
האמותה מנחה קבוצות פעילים ומתנדבים לשמור על איכות הסביבה, בבניית פעילות מול הממסד, והקהילה.
הפורום תומך בקבוצות אקטיביסטים, בלתת פתרונות לתגובה על ופתרון של בעיות סביבתיות ולהעלאת מודעות סביבתית".
הפורום תומך בקבוצות אקטיביסטים, בלתת פתרונות לתגובה על ופתרון של בעיות סביבתיות ולהעלאת מודעות סביבתית".
11.מה יש בגן שלך ומה מייחד אותו?
"יש בגן שלי קקטוסים.ההתמחות שלי בקקטוסים,אבל לגדל רק קקטוסים,זה לא נכון מבחינה אקולוגית,כי בארץ יש עוד פרחים,ולא רק קקטוסים.
מבחינה אקולוגית,לא נכון לגדל רק סוג אחד של צמחים[למשל רק קקטוסים].
בגן שלי יש הכול.יש עצי פרי,אגוזי מקדמיה,סברס,פיטנגו,עצי הדר,לימונים,צמחי ארץ ישראל-הכול.
יש גם צמחים עמידים ליובש ומטפסים.
אם רק קקטוסים תגדלי,ציפורים לא יבואו,ואם תשתמשי בריסוסים-חיות לא יבואו.
היו אצלי בגן דוכיפתים וקיפודים".
*************
נהנו לראיין את יעל.היא אישה מאוד נחמה,עם גן יפהיפה ומרשים.
שמענו עוד דעה של מישהו בנושא זה,ולמדנו על הפורום האקולוגי,על מה צריך לעשות כדי שיהיה שינוי ואנשים ישמרו על הפרחים-לגשת ולהעיר לאנשים שלא ילכלכו את הסביבה ולהתעמת עם העיריה בנוגע לחרישת השדות.
וכמובן,למדנו על יעל עצמה-על תפקידיה כיום ועל הגן שלה.
